א. לתולדות אפגאניסתאן והיהודים בה

אפגאניסתאן גובלת עם פאכיסתאן , איראן , תורכמניסתאן , אוזבכיסתאן , תאג ' יכיסתאן וסין . נופיה מגוונים : הרים נישאים מכוסים קרח , מדבריות רחבי ידיים , עמקים , אגמים כחולים , נהרות שוצפים , מגוון של מיני עצים , שדות אורז ועושר של צמחי מרפא . היא שוכנת על - גג - העולם , שכן חלק ניכר ממנה הוא הררי , בגובה של כ - 1 , 000 מטר מעל פני הים . יש בה אתרי עלייה לרגל למוסלמים , ביניהם המסגד הכחול במזאר - י שאריף , שהוא פנינה אדריכלית , ומסגד מסאלא בהראת , וישנם אף מקדשים ופסלים בודהיסטיים וביניהם שני פסלי בודהא שהושמדו בסוף המאה ה - 20 בידי הטליבאן . אקלימה היבשתי , עד 45 מעלות חום בקיץ ומינוס 25 מעלות בחורף , מכביד על תושביה . אך היו לחורף גם היבטים נעימים : כדי להתחמם נהגו לשבת סביב ' כורסי ' , מעין שולחן נמוך , שמתחתיו קערת גחלים , מעליו שמיכה גדולה , רגליהם תחת השמיכה , וכך בילו בשיחה ובשמיעת סיפורים בעל - פה או בכתב , באכילת קליות או ארוחה . כך נהגנו גם בירושלים . אני זוכר מימי ילדותי בחורפים הקרים את הקריאה ברומן ' אהבת ציון ' מאת אברהם מאפו בתרגומו של שמעון חכם לפרסית - יהודית , שנודע בשם ' ...  אל הספר