כחודש ימים לפני מבצע " קדש " , בספטמבר , 1956 החלו להתקבל ידיעות רבות במוסד ולפיהן מצרים מתעניינת בפיתוח נשק מתקדם . באביב 1960 כבר בישרו הידיעות כי מצרים עושה מהלכים ממשיים בנושא זה ( הראל 1982 א : 21 - ב . ) 14 ביולי 1962 חלה התפתחות מדאיגה נוספת . נשיא מצרים , גמאל עבדל אל נאצר , התרברב בשיגור ניסיוני של ארבעה טילי קרקע - קרקע ( שכונו " אל קאהר " ( ואף הכריז בגאווה שהטילים יכולים להרוס כל מטרה מדרום לבירות . דברי נאצר עוררו דאגה רבה בישראל ( בר - זהר ומשעל ; 109 : 2010 פיין . ) 64 : 1991 חודש ימים אחר כך כבר הוקמה במוסד מחלקה מיוחדת שתפקידה לרכז את המידע על אודות ההתחמשות המצרית , והנושא קיבל עדיפות עליונה בסדר היום של הארגון בעת ההיא ( הראל 1982 א : . ) 27 באותה עת הגיעו ידיעות על בריחה של נאצים מאירופה ; מקצתם נהרו לדרום אמריקה כדי לחיות שם חיים אנונימיים , ואחרים , למרבה ההפתעה , הצטרפו לתעשיית הנשק והטילים המצרית ( . ) Deacon 1977 : 130 עצם הדבר שהמשטר הנאצרי במצרים גייס לשירותיו גרמנים דווקא , שרבים מהם היו נאצים פעילים בעבר , הוסיף רגישות מיוחדת ליחסם של הישראלים לנושא . הראל ...
אל הספר