פרק עשרים ושלושה זכות הבעל להכות את אשתו למטרת "חינוך"

חכמי ישראל לדורותיהם ראו בעין רעה אלימות של בעל כלפי אשתו , ורובם ככולם פסקו שיש להעניש בעל אלים בקנס כספי או במלקות . רבים מהם אף הסכימו שהאלימות מהווה עילה לכפות על הבעל לתת גט לאשתו , אם היא חפצה בכך תוך שמירת זכויותיה הכספיות . כמה מחכמיה המובהקים של גרמניה אף סברו שיש להטיל על בעל אלים את העונש הקשה ביותר שהיה מקובל בקהילות ישראל בימי – הביניים והוא עונש החרם . ואולם היו כאלה שהתנגדו לכפיית הגט ובהם גם כמה מגאוני בבל . נושא זה נדון בפירוט בספרות המחקר , ולא באתי לשוב ולעסוק בו , אלא לבחון את המניע הבסיסי של כמה מחכמי ישראל בימי – הביניים שנתנו זכות לבעל או לבית דין להכות אישה על מנת " לחנכה " . זכות זאת ניתנה בשני מקרים : כשהיא מתמידה בחטא או מסרבת לעשות בביתה את המלאכות שהיא חייבת בהן על פי ההלכה . אמנם בספרות המחקר נזקקו גם לשתי שאלות אלה — ואף אני עסקתי בהן — ואולם הדיון טרם מוצה , וכמה מהבעיות הקשורות בהן מוטלות עדיין בספק ושנויות במחלוקת . את דברי שלהלן אייחד לבחינת מספר אספקטים בעמדתם של חכמי ישראל בימי – הביניים הראויים לעיון נוסף , כולל תפיסת העולם המונחת ביסוד ההנחה שמותר...  אל הספר