מן המפורסמות הוא שלרש " י היתה זיקה עמוקה אל ספרות המדרש , ויש לראותו כאחד מחכמי ישראל שתרמו תרומה מכרעת להפצת המדרש בעם ישראל . הרוב המכריע של פירושו לתורה מקורו במדרשי חז " ל , ופירושו שימש מקור לחכמים רבים שנטלו את המדרשים ממנו ולא חזרו למקור הדברים . התפוצה הגדולה של פירוש רש " י לתורה בימי – הביניים ולאחריהם הפגישה רבים עם מדרשים שלא הכירו . מחירם היקר של כתבי היד מנע רבים מהכרת מדרשי חז " ל . השימוש במדרשים הללו בפירושו לנביאים ולכתובים מועט יותר , אך עדיין הוא מקור רב ערך למדרשים . כידוע , רש " י לא ציטט את המדרשים כמקורם אלא ערך בהם שינויים לשוניים , קיצר , השמיט ובחר בסגנון משלו . לעיתים אף שינה מדברי המדרש גם מבחינה תכנית בשל שיקולים חינוכיים ובשל פולמוס עם פירושים כריסטולוגיים . האם היה רש " י דרשן מקורי שחידש דרשות משלו ? אם התשובה חיובית , יש לה השלכה גם על הכרת דמותו של רש " י . מי שנכון להציע דרשות משלו , ניחן באומץ רב ובתחושת שליחות . באופן מפתיע נושא זה לא זכה לדיון של ממש בספרות המחקר . על הבעיה העמיד כבר בשנת 1922 יחיאל מיכל גוטמן . הוא העלה את האפשרות שיש בדרשותיו ש...
אל הספר