אחת השאלות המרתקות בחקר פעולתו הספרותית של רש " י היא שאלת זיקתו אל פירושים שקדמוהו , ובמיוחד אלה שמקורם בארצות האסלאם ובביזנטיון . מקורות חדשים שנתגלו בשנים האחרונות מאפשרים לפתוח שאלה חשובה זו לדיון מחודש . בדברי להלן אתמקד בשתי שאלות עיקריות : השפעת חכמי ישראל שבספרד על פירושיו של רש " י , כולל שימושו בלשון הערבית , ושאלת זיקתו של רש " י אל פירושי ביזנטיון שנתגלו לאחרונה . כן אתייחס בקצרה לשאלת זיקתו של רש " י אל ספר " לקח טוב" שנתחבר ביוון . אדון תחילה בקשריו של רש " י עם המרכז היהודי שבספרד ושימושו בלשון הערבית . א . רש " י ותורתם של חכמי ספרד עצם זיקתו של רש " י לתורתם של חכמים יהודים שבארצות האסלאם מעוררת פליאה . הוא היה נכון לזנוח את פירושי רבותיו שבגרמניה ולהעדיף על פניהם מסורות של חכמים יהודים שבארצות האסלאם . אילו היה מדובר בגאוני בבל בלבד שרש " י מרבה להביא מתורתם , ניחא , שהרי מעמדם הבכיר הוכר בכל תפוצות ישראל באותה עת , כולל צרפת וגרמניה . ואולם , מדובר גם במרכזים אחרים ובהם ספרד . מרדכי סבתו וורד נעם הוכיחו שתיקוניו של רש " י לנוסח התלמוד ( " הכי גרסינן " ) שבמסכתות סנהד...
אל הספר