פרק שנים–עשר בין מרים למריה: מרים כאישה האידיאלית בספרות חז"ל

מרים הנביאה , אחות משה ואהרן , זכתה לשבחים מרובים ונדירים בספרות חז " ל , עד שהיתה לדמות הנשית היהודייה הנערצת שבכל הדורות בצידה של שרה , אשת אברהם . היא הועדפה על פניהן של רבקה , רחל , לאה , דבורה , יעל , אסתר ו " גיבורות " אחרות במקרא ובספרות חז " ל . רק למקצת הכתרים הרבים שזכתה בהם יש אחיזה בכתובים שבמקרא , והעדפתה על פני נשים אחרות בשבחים נדירים היא בגדר חידה . לדעתי , יש לקשור רבים מן השבחים הללו והפיכתה של מרים לדמות המופת הנשית במקורות חז " ל לעליית דמותה של מרים הנוצרית , מריה , אמו של ישו במקורות הנוצריים . במיוחד אמורים הדברים בדרשות שמקורן במאות השנייה והשלישית , שבהן החלו אבות הכנסייה לפאר את דמותה של מריה , דבר שבא לידי ביטוי גם באמנות הנוצרית . באותה עת נכתרו למרים אחות משה ואהרן רבים מן הכתרים שניתנו לה . ייתכן שהיא הוצבה כדמות מנוגדת של אישה אידיאלית לזו של מריה , והכתרים שהוצעו לה נראים כאנטי – תיזה לאלו שהוענקו למריה ולישו עצמו . לוי גינצבורג הוא הראשון שעמד על קשר אפשרי בין אחת מאגדות חז " ל המתייחסת אל מרים ובין המסורת הנוצרית על מוצאו של ישו מבית דוד . הוא הסתפק בה...  אל הספר