א . מבוא יהדות אשכנז הקדומה מתוארת לעיתים בספרות המחקר באור אידילי , כחברה אשר בניה הקפידו על קיומן של מצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו , ואשר שמו להם למטרה לעבוד את ה ' בקדושה ובטהרה וראו בקהילה , במוסדותיה ובסדריה אמצעי רב ערך להשגת מטרה זו . תיאור זה נובע משלושה מקורות : המציאות העולה , לכאורה , מן הפיוטים שנתחברו באשכנז באותם ימים , פיוטים שהיה להם חלק חשוב בעבודת הקודש בבית הכנסת ובעיצוב חיי הקהילה ; ההערכה הרבה המובעת בדבריהם של חסידי אשכנז כלפי ראשונים אלה ; ובמיוחד , קידוש השם ההירואי של רבים מבני אותן קהילות בגזירות תתנ " ו , המתואר בהפלגה יתירה בכרוניקות של אותן גזירות , כגון : " ויצא מבת ציון כל הדרה , היא מעגנצא . שבת קול אדירי הצאן וקול גיבורים משיבי מלחמה מצדיקי רבים , עיר תהילתי קריית משושי , אשר כמה מעות פיזרה לאביונים , ואין לכתוב בעט ברזל בגליון ספר רוב מעשים אשר היה בה מימות עולם . במקום אחד תורה וגדולה ועושר וכבוד וחכמה וענוה ומעשים טובים לעשות גדר על גדר סייג לדבריהם " ; " ואותו היום נפלה עטרת ישראל , אז נפלו לומדי תורה , אז בטלו האשכולות , אז נפל כבוד התורה ......
אל הספר