הקדמה

תמורות גדולות חלו בתפוצות ישראל בימי – הביניים , והן הקיפו את כל תחומי החיים : חברה , כלכלה , תרבות , מעמד מדיני , הגירה והתיישבות . מקצתן התרחשו כבר במאות ה – - 8 ה – 10 ומקצתן לאחר מכן במאה ה – 11 ולאחריה . יש בהן אף כאלה שניתן להגדירן לא כתמורה בלבד אלא אף כמהפכה בתולדות העם היהודי . הן קשורות בהתפתחויות מקבילות בחברה הנוכרית הסובבת , הן בארצות האסלאם — בה חי רובו המכריע של העם היהודי עד המאה ה – — 12 הן באירופה הנוצרית . לראשונה בתולדות העם היהודי חיו כמעט כל בניו החל במאה השביעית בקרב אומות שאמונתן מונותאיסטית . היה מקום לצפות שהאמונה באל אחד תיצור יחסי קרבה וידידות בין היהודים ובין שכניהם יותר מאשר בימים עברו , ובמיוחד כאשר נוצרו עמם קשרי מסחר , חברה ותרבות . אך המציאות היתה שונה . יחסי איבה התפתחו בהדרגה בין היהודים ובין סביבתם הנוכרית ובמיוחד במהלך המאה ה – 11 ולאחריה . לאיבה על רקע דתי היתה השפעה על התמורות הנזכרות , אך הן ניזונו במידה רבה מהתפתחויות כלכליות וחברתיות . על כל פנים , השפעה רבת ערך היתה בכל מהלך ימי – הביניים לתרבות הנוכרית על התרבות היהודית במיוחד בארצות האסלאם ...  אל הספר