בשכרון

א נעצמת אף נפקחת ישותי חודלה — חודלת ? כי נמתחת כי נפתלת מן הצהר אל הדלת , בת הלה עולה מנחת . מעב טהר מתערטלת דמות לאת אר , מתלקחת . — מה לתת ומה לקחת ? — רק לשתק ורק לקרן ! Stella ? סטלה ! מתוס ? צל את ? שקט זע לו כמטטלת — מנגינה מאד נשכחת . ונוס בלונדית את השחר כל עוד ככה , כי עוד ככה לא יפוג השכרון . ב ונוס בלונדית מה חושקה את ? השוקעה את , את שוקעת ?! בקלע — צחור חותר אפקי . צח האור — אהיה הצל לו ; נעם כנור ונהם צ 'לו ) גם נעור פטיש בסלע ) " זה הפלא . הוא הפלא : הזרה — ממך צלע ! ... הזרה — פטיש בסלע ככה טוב יותר , טוב כי זה הולם — הולם דפקי . ג נקטר , זה שקוי אלים צנוע , מפעפע בגידים — ונוס בלונדית , התנוע ? ונוס בלונדית לא תזוע . נגה , נגה . צל אשוח ... דמי ורוח , שעשוע . אלילה בשבי בגדים . לה כלי , כי לה בוגדים ! ד שחק רום . תפארת זרוע , האוצרת עז הרע בלי חמד ובלי איב הבהובי יהב לזרע , לעולם לא יקצרום . אף אני — אוני לזרוח . אך פנימי כלי זורח והקרום קשה מאד . עד יומי אהיה טורח תהומי בצליל למד . ה זהב די נור נגר עד ירך , שביל חלב נגרר כסרח .  אל הספר
מוסד ביאליק