באפיק החרב — כסלעים הבתים , לע לילה עמק , רק אני וצלי . המתיחות מסביב , כי זה בן לויתי מלמטה סוקר ושותק אצילי . ) המתיחות מסביב . כי ממעל נתלה איזה שחק מוזר ששנה הרגלו ) ובהדק המצוק אחפש אמתלה לשיחה שנטלה ואדרך על רגלו . הוא מבליג ואני כדי נמוס אתנצל , סליחתו תכפר עווני בשוגג . רק כהרף יזרח חיוכו העצל ובטרם יאיר — כבר דעך . הוא שותק . אף לבטח הוגה : הן אדע שאתה כעת לירי מאד — תגלה את כלך ... מקשיב לא מקשיב — וידו מושטה בהסח מלטפת צמרת אילן . בגבר הדממה שבעתים שבעה , ברטנה על אזני פזמונות כה מרים — אספר הלצה אדות בן ישיבה שנתעה מדכ ו ופגע בכמרים . איך שלשתם כאחד ... אך אולי לשחד ? סיג ירה אבתר : חצי לו , חצי לי . ובקחתו מידי הנה כבר מתכחד . מלמטה סוקר ושותק אצילי . תרצ "ד ) " גזית " , כרך ב , חוברת ב )
אל הספר