פתיחה

אליהו טסלר ) 1965 - 1901 ) הוא משורר נשכח . בשנה שחלפה , , 2015 מלאו חמישים שנה לפטירתו , ואף מילה אחת לא נאמרה או נדפסה ברבים לציון יום הזיכרון . אף על פי שהיה בשעתו מבני ה " חבורה " השירית הקטנה , האינטימית , שהקיפה את נתן אלתרמן בימי זוהרו , שירתו אינה נידונה גם באחד מספרי ההיסטוריה של הספרות והשירה העברית אשר " הגיעו " מבחינה כרונולוגית לתקופה שבה פעלה חבורה זו והיוותה משהו מעין מרכז או מוקד ספרותי . את האזכורים של שירתו והדיונים בה בספרות הביקורת אפשר למנות על אצבעות יד אחת — וגם הם ברובם אקראיים לגמרי , דלי משקל ושכוחים בצדק ) מכלל זה חרגה באופן בולט רק רשימתו של נתן זך , שהוקדשה לקריאה של השיר " ילדות שנשקתי על לחי " . ( הקורא בן ימינו יוכל , אם יתעניין , 1 ראו , למשל , את אזכורו החטוף של טסלר כ " משורר שואה " , בתוך רשימה המונה עשרות משוררים אחרים , במאמרו של הלל ברזל " קינת השואה " . ברזל אף אינו נוקב בשם השיר היחיד של טסלר העוסק בשואה ) " ורשה " ) , ועל אחת כמה וכמה אינו דן בו לגופו . הלל ברזל , שירה ופואטיקה , הוצאת יחדיו , תל אביב , 1990 עמ ' . 298 2 " איפה הן הילדות שנשקתי...  אל הספר