ב - 2 בינואר 1957 החלו חיינו העירוניים . מאנשים עובדים מבוקר עד ערב או במשמרות ( בפלחה אני ) ובנוי ( לאה ) , הפכנו למובטלים . לפחות אותה שעה , וללא שום אופק ברור . מצאנו מחסה זמני בבית הוריי ברחובות . לאחר יומיים שאל אותי אבי הטוב משולם : " מה אתם מתכוונים לעשות עכשיו , כשעזבתם את הקיבוץ ? " " לעת עתה אני לא יודע , " עניתי . " אבל חשבתי שאולי אוכל לנצל סוף - סוף את רישיון הנהיגה שלי . " " תחשוב טוב טוב , מוטקה , " הוא אמר . " האם אתה מוכן לעבוד בכל עבודה שתזדמן לך ? " " בוודאי . " " כמו שאתה יודע , מנחם , השכן שלנו , הוא מחלק מוצרי - חלב של ' תנובה ' . אם אתה רוצה , אשאל אותו אם הוא מחפש עוזר . " דקה אחר כך גילה לי שכבר שוחח עם מנחם והוא ישמח להעסיק אותי . ביום המחרת כבר סבבתי עם מנחם , הנהג ומחלק מוצרי " תנובה " , ברחובות ובנותיה . פרקתי ארגזי בקבוקי חלב וצנצנות לבן ושמנת ( החלב בשקיות ובקרטונים טרם היה מוכר אז בארץ ) והשתכרתי שלוש לירות ליום . לאחר יומיים נמצאה לי עבודה טובה יותר . אברהם , בחור צעיר בן גילי , ששנים לפני כן היה חבר התנועה המאוחדת בעדה שלנו , פגש בי ברחוב וכמעט נפל על ...
אל הספר