צבי לוז הביקורת ציינה כמה " השפעות משמעותיות " של מגילת קהלת עליי ועל יצירתי . אכן , כבר כחייל צעיר במלחמת השחרור מצאתי בה את הדרוש לי אז - את השפיות המביאה לידי הפגת המתח . מאז דבקתי בה , תחילה לצורכי האישי ואחר כך כמודל ספרותי . כאיש פרטי אימצתי לי את עיקרה הרעיוני - את ההכרה בחלופיות כעובדת העובדות , מהראשונית עד לאחרונה . ככזו היא הקובעת גם את שאר התובנות והערכים , שחוברו בה יחדיו להשקפת עולם מודעת . כאקדמאי ראיתי בה דגם מופתי של אפקט ה "התחוורות הפואטית " . היא שמעלה , מבין רחשי הנפש השונים ואפילו המשונים , תובנה אחת הנראית לה כעקרונית ומשכנעת - הכול בזכות עיצובה כיצירה אותנטית , שמשליטה את סולם ערכיה על כל הגורמים המשחקים בה ; ובמגילה היא תובנת ההשלמה עם ההכרח . מאז עד עתה מחבר אני את החלופיות וההכרח יחדיו - זוהי השקפת עולמי , שנרמזה בכמה מכותרות ספריי , שהן מובאות ידועות מקהלת ( " מקום שהנחלים הולכים " , " סובב הולך " , "אל מקום אחד " , " מה יתרון " ) . היא הניכרת ממהלכי סיפוריי או רק מהדהדת שם ממבחר של ציטטות ואסוציאציות , הזורעות עליהם אור קהלתי . עם זאת , וכנגד זאת - מאז שעמד...
אל הספר