שִיבה לפריז

השומר הצעיר , שנה ט ' , מס ' , 27 כ " ח בסיוון ת " ש , , 4 . 7 . 1940 עמ ' . 6 חתומה : עדה גרנט כתום המלחמה ההיא [ מלחמת העולם הראשונה ] , אחרי שלום ורסאי , נסע המשורר מן הארץ המנוצחת אל שווייץ הצרפתית . ושם , בגבולות הארץ שהייתה נייטרלית במשך כל ימות המלחמה , הארץ שנתנה מקלט לכל המתנגדים לטבח האדם , אירעה הפגישה הראשונה , פגישה אחרי ארבע שנות מלחמה שהפרידו ביניהם : בין משורר הארץ המנוצחת , ההיא - ובין תרבות צרפת , המנצחת האהובה עליו , הנערצה , היקרה לו כימי נעוריו . שיכור חושים עמד לפני חלונות הראווה וקרא בעיניים מלטפות את השמות הצרפתיים שעל גבי קופסאות הפוך וצלוחיות הבשמים . שמות בלשון משורריו היקרים לו ביותר : ורלן , רמבו , בודלר . במכתביו לא הגה באותיות את הבושה שצרבה אותו , בושה על עמו שהעז לאסור מלחמה על תרבות גדולה , נהדרת זאת - אולם עצם הדברים שהוא מספר - זה שלא העז בראשונה לגשת אל הספרים החדשים , אל התמונות , והיה כאותו גימנזיסטן מאוהב שאינו מעז לפרש בשם אהובתו , הולך לריאיון [ לפגישה ] עם המילים הצרפתיות שבחלונות הראווה על תמרוקיהם ובשמיהם , ורק אחר כך נפתח לפניו השער אל בתי ...  אל הספר