טורים , שנה ב , גיליון מא , ה ' בשבט תרצ " ט , , 25 . 1 . 1939 עמ ' . 4 חתומה : עדה גרנט הכליף [ הח ' ליף , שליט מוסלמי ] המאושר , הכליף האומלל שניתנו לו כנפיים , שנתקיים בו חלום האנושיות והיה לציפור - הזוכרים אתם אותו , את ה " כליף - חסידה " מאגדות האוף , 563 את כנפיו הכבדות , את אושרו המעיק , את המעוף העגום ההוא ? אילו באנו לספר על שירה ועל משורר , על מהותן של אותן הכנפיים הרוחניות , לילדים ולנוער - האומנם לא יוכל לשמש לנו משל אגדי ונפלא , עדות נצחית , אותו " כליף - חסידה " של האוף ? אבל אין אנו מדברים עם נוער . ישבנו ליד שולחן קטן שבבית הקפה - המשורר ואני . מלקוש דפק על החלונות , הגשם האחרון של אותו חורף - והיה זה לאחר צאת הספר הראשון של אותו משורר . 564 הוא ישב אל שולחן ממולי ודפדף בעיתון הספרותי , ובעיתון הספרותי היו דברי ביקורת על ספרו . של שבח והלל דווקא . המשורר עיקם את חוטמו . הוא היה בעל דרישות אמנותיות גדולות . הוא דרש הרבה משיריו , ולא פחות מזה דרש ממבקריו , והבינותי ללבו . " שוב משווים אותי לציפור " ... התאונן המשורר - " אני שונא את ההשוואות הללו - כיצד שרה הציפור ? הלוא ז...
אל הספר