דבר , כ " ב באב תרצ " ח , , 19 . 8 . 1938 עמ ' 4 א . בלי שטן ליד שערי גן עדן עוזב וירגיליוס את דנטה . 463 לו , למשורר האלילי , אסורה הכניסה למקום - הקדושה , שאף צל - צלו של השטן גורש ממנו לעולם ועד . גם דנטה עצמו עבר את תשעת מעגלי התופת והגיהינום , עד אשר הגיע לאושר המוחלט של הקדושה . משוררים , אנשי אמנות , אינם יכולים לחיות וליצור בטוהר מוחלט , במקום שאין בו גם שטן . " כאן נלחם האלוהים והשטן " - כתב גאון אחד במאה התשע - עשרה - " ושדה הקרב הוא לבו של האדם " . 464 ואם כל אדם מאכסן בלבבו את הניגודים הגדולים הללו , האמן לא כל שכן , כי עליו לא רק להיות אדם , עליו גם לבטא את האדם . מאז ומעולם נודע התיאטרון כמקלט אמנותי - אנושי , לטומאה ולקדושה . אפילו בגובה המוסרי של הטרגדיה היוונית הקלאסית השתוללו תאוות שפלות ; אפילו בקדושתה של המיסטריה של ימי הביניים הופיעו שדים ורוחות , רוצחים ותליינים . והתיאטרון החדש ? עצם העובדה שיש בו מחיקוי החיים , שהוא מבריק כזהב המזויף , כאור שאול ; שהנפש הראשית הנה היום קורדליה זכת הנפש , ומחר מרגריטה גוטיה , הזונה החוזרת בתשובה ; 465 שהקומי רודף בו את הטרגי במהי...
אל הספר