פּ תח , גיליון ז , ערב ראש השנה תרצ " ג , , 30 . 9 . 1932 עמ ' . 4 חתומה : עדה גרנט בת זקונים היא אמנות הראינוע לארצנו . היא איחרה מאוד להיוולד . העולם לא ציפה לילד שעשועים חדש זה . קשה היה לו להאמין שזהו יצור חי כאלה שהקדימו [ שקדמו ] לו . לכן פקפק העולם ברגעים הראשונים , אם רשאי הוא לקרוא ליצור החדש בשם אמנות , ונוטה הוא עדיין לראותו כהתחפשות חדשה של אחיו הבכור - התיאטרון , או כאמצעי עזר מעניין אך מחוסר רוח חיים כמו רדיו , פטפון ופוטוגרפיה [ צילום ] . אמנם , לא הייתה הולדתה של אמנות זו דומה להולדת כל אמנות אחרת . היא לא באה צנועה , פשוטה ורצינית , כשם שבאה לעולם אמנות הבנייה . היא לא הייתה בראש ו [ ב ] ראשונה נאבקת עם נפש האדם וכוח ביטויו , כמו השיר והציור ; היא נאבקה עם מנגנון , עם בד ... לאלה שקיבלו את פני אזרח העולם החדש הזה ולאלה שיצרוהו נדמה אז שזהו אקספרימנט טכני או שעשוע לילדים גדולים ונוגים , כמו קרקס , כמו פטפון , הם לא ידעו עוד בעצמם , שכאן נוצרת שירת נפשו של האדם המודרני - נפש שכולה תנועה , נפש זו שאין לה פנאי למחשבה . בני האדם היו עשירים ומפונקים יותר מדי כשנולדה האמנות הח...
אל הספר