בחודש מארס 1881 התנקשה חבורת מהפכנים בחייו של הצאר אלכסנדר השני . בעקבות ההתנקשות פרץ גל פרעות נגד היהודים שנמשך כשנה וסימן עבור היסטוריונים רבים את פתיחתו של עידן חדש בתולדות היהודים ( ברטל . ( 199 , 185 , 2002 האכזבה ממדיניות הממשלה הרוסית ומתגובתה של האינטליגנציה הרוסית , והידיעות על מעורבותם של השלטונות בארגון הפרעות , הביאו קבוצות וזרמים שונים בחברה היהודית לחשבון נפש . קריאתם של המשכילים לאקולטורציה , לאסימילציה ולשיתוף פעולה עם המדינה נשמעה כעת לא רלוונטית , נאיבית ואף הרת אסון . יעקב פיכמן מתאר את אכזבתו של יל " ג כאכזבתו של דור שלם : אף באחד מאישי ההשכלה הגדולים לא נתגלמה שקיעת התקופה , כמו במי שהיה ראש פרנסיה . בנפתולי לבו הובע כל כאב הפרידה . בינו לבין עצמו הודה זה כבר בשקיעתה . מי כמוהו בעט בה ! מי כמוהו ראה – ראה מראשית הדרך , לאן היא מוליכה ! אבל כשהתחילו תובעים ממנו שיתכחש לתורת חייו , לחלומות אלו שהוא בעצמו הודה ש " לא נשאר מהם מאומה " – שב והתרפק עליהם . זכר להם חסד נעורים בעוד אשר בלבו הכיר כי יום המחר לא להם הוא ( פיכמן תרצ " ח , רצא ) . ביקורת הספרות הציונית תיארה א...
אל הספר