בספרו ההיסטוריה של הספרות העברית החדשה מציין יוסף קלויזנר שאחת מהשפעותיו הברוכות של הרומן אהבת ציון היא שיקום העבר המקראי הטראומטי : ועובדה היסטורית אחת מוכחת , שבמקרה אחד האפיל סיפורו של מאפו על סיפורו של התנ " ך : מה הם אמנון ותמר בשמואל ב ' , י " ג ? – הוא – רק מאנס אחותו בת אביו והיא – רק אנוסה עלובה . בא מאפו וקרא בשם ' אמנון ' ו ' תמר ' לשני גיבוריו האידאלים שבאהבת ציון – ונשתכחה כל ה ' אהבה התלויה בדבר ' , ונשתכח כל מעשה האונס , ואמנון ותמר נעשו שמות החביבים על משכילי ישראל , שמימי חיבת ציון ואילך הורגלו לקרוא לבניהם אמנון ולבנותיהם תמר – שמות רווחים בישראל עד עצם היום הזה . כלום יש לך השפעה גדולה מזו ? ( קלויזנר . ( 295 , 1952 אמנון התנ " כי אינו הגיבור שראוי לשמש מודל הזדהות לנער עברי - ציוני : בנו של דוד המלך חושק בתמר אחותו , והוא מתחלה , מבקש מאחותו שתלבב בעבורו שתי לביבות , ואז במקום לאכול אותן הוא מחזיק בה , אונס אותה ומשלח אותה בחרפה ממעונו . באהבת ציון , אליבא דקלויזנר , השמות אמנון ותמר טוהרו , זה ממעשה הפשע וזו מ ' אשמת ' היותה קורבן , ומעתה הם מסמלים אהבה אידיאלית ול...
אל הספר