פרק שני אבות ישורון: צילומי יהודים

אבל פני האב והתצלומים מאיימים על לשון האם , על לשון השיר , מפני שהמפגש עם הפנים הוא ' שיח ראשון ' , הוא דיבור שלפני הדיבור כמו שציין לוינס . המחזור עומד בסימן המאבק עם האב , כלומר המאבק עם אופן הייצוג הוויזואלי , שיבת המת על דרך התצלום במקום כינון הזיכרון בעזרת המילים . כפי שראינו בסוף השיר הראשון , המשורר פונה בטיעון טרוניה אל בני העיר ובתוך כך משליך את שאלת היחס בין הקונקרטי לכללי מזירת הוויכוח האקטואלית של ערב האזכרה אל הזירה הקוסמולוגית - תאולוגית , אל סוגיית האל שהסתיר פניו מכל בניו כאחד , בלי קשר למושבם בעיר זו או אחרת . המשורר מתריס לפני בני עירו על הייחוד שהם מבקשים לעצמם : ' אבל אמרו לאלהיכם לכל ערים / אם לפרש שמות אשר דומים . ' לשון האם , המאפשרת לפרש שמות דומים , לאמץ מכלול לשונות ולדבר דיבור שסוע המתגרה לא רק בבני העיר אלא גם בלשון החדשה , העברית , הנפתחת אל שלל לשונות מן העבר ומן ההווה - הלשון הזאת המאפשרת את הוויכוח עם בני העיר מאפשרת להתעמת עם האב כל זמן שהלה חסר פנים : בחלום מתעלם ממנו אביו ומסתיר את פניו , אך דווקא בשל כך הוא מאפשר לבן לעמוד מולו , לפנות אליו , להתחנן ...  אל הספר
מוסד ביאליק