על אף ההשלכות החברתיות שנסקרו למעלה — שבכללן אפשר למנות תמיכה באמצעים קולקטיביים ולא מידתיים שפוגעים פגיעה אנושה בזכויות הפרט , תמיכה בהגבלת זכויות האזרח של אזרחים המשתייכים לקבוצה שהרוב רואה בה קבוצה ה " אחרת " , הדרת אוכלוסיות ויחידים שמתנגדים לקונסנזוס ועוד — ניתן היה לצפות שמקבלי ההחלטות הנחשפים למידע השלם יפעלו באופן שקול ואחראי , שיוביל להתמודדות הנכונה ביותר עם הטרור , או לפחות קרוב לכך . עם זאת , כמו שנרחיב להלן , ההטיות הפסיכולוגיות שדנו בהן לעיל אינן מאפשרות קבלת החלטות כזאת . כך , כשמדובר למשל בצורך בסגירות קוגניטיבית — שכאמור מאופיין בחתירה לתשובות מהירות וחד – משמעיות — בהקשר של פיגועי טרור ישאפו מקבלי ההחלטות לסווג אנשים , מצבים ואירועים לפי אמות מידה מוגדרות בחדות ולסרטט רשמים חדים וברורים של המצב כדי לצמצם את ריבוי המשמעים ולהגביר את תחושת הוודאות . שאיפה זו תביא להתמקדות בביצוע פעולות שיסייעו להתמודדות בטווח הקצר , שכן תוצאותיהן מאופיינות ברמת 37 ראו בג " ץ 7052 / 03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ ' שר הפנים , פ " ד סא ( , ( 2006 ) 202 ( 2 פסק דינו של השופט ...
אל הספר