גם בדוח זה , כמו בדוח האחרון שפרסמנו על יחסי יהודים – ערבים בישראל ב - , 2017 לא קבענו ציון כולל למידת הדמוקרטיות של ישראל , שכן לדעתנו מדובר ביומרה מחקרית שאין לה מקום כשמדובר בסיטואציה כה מורכבת : בנושאים מסוימים החברה הישראלית מוכיחה אחיזה חזקה בתפיסות דמוקרטיות , בשעה שבנושאים אחרים ניכרים חוסרים דמוקרטיים עמוקים . מה שברור הוא שגם השנה מצב היחסים בין השלטונות לבין ציבור האזרחים הוא בכי רע . הערכת הציבור היא שתפקודה של המערכת הפוליטית ירוד ושהמניעים המשוערים של נבחרי הציבור רחוקים מלעמוד באמות המידה המצופות במשטרים שנועדו לשקף ולקדם את הטוב הכללי . לפחות עד לכתיבת הדברים האלה , 2017 מסתמנת כשנה " רגילה " במונחים ישראליים : לא פריצת דרך בתהליך השלום ולא מלחמה , לא בצורת קשה ולא שיטפונות , לא משבר כלכלי עמוק או קריסת המערכת הבנקאית , שיש שחזו שתבוא בגלל " בועת האשראי " , וגם לא עימות רבתי עם מדינות העולם בשל התמשכות השליטה הישראלית בשטחי הגדה המערבית - יהודה ושומרון . עם זאת , כבפזמון הידוע של נעמי שמר , אין כאן רגע דל : או סקנדל או פסטיבל , וכאלה היו רבים . הציבור הישראלי נחשף יום י...
אל הספר