המודעות הצרכנית לכשרות והצורך של ארגוני הכשרות באמון הציבור כדי לפעול יוצרים מנגנון ענישה צרכני יעיל מול ספקי הכשרות . ארגון כשרות שסרח יוענש הן על ידי הצרכנים , שיפסיקו לקנות מוצרים כשרים בהשגחתו , הן על ידי ארגוני כשרות עמיתים , שיפסיקו לסמוך על הכשרות שהוא נותן למוצרים שמוצרי קצה בהשגחתם מורכבים מהם . המשמעות של אובדן האמון בארגון כשרות יכולה להיות פגיעה כלכלית קשה במקרה הטוב , והפסקת פעילותו במקרים חמורים יותר . בישראל , לשם השוואה , אם מתגלה ליקוי במתן כשרות ( וכפי שהראינו בחלק הראשון יש לכך דוגמאות רבות ) אין דרך חוקית להפסיק את פעילותו של הרב המשגיח . יתרה מזו , לעסקים ולצרכנים בישראל אין ספק אחר שיוכלו להשתמש בשירותיו . כלי אחר העומד לרשות הצרכנים אל מול ארגוני כשרות שסרחו הוא תביעות צרכניות . החוק האמריקאי ( מדינתי ופדרלי ) מאפשר להגיש תביעות צרכניות , פרטיות או ייצוגיות , במקרים של רשלנות או תרמית בנושאי כשרות . מערכת המשפט האמריקאית כבר יצרה תקדימים כבדי משמעות לענישה כלכלית מחמירה של יצרנים וארגוני כשרות שפעלו מתוך התעלמות מכוונת מכשלים או מתוך תרמית , ובכך העלו משמעותית את...
אל הספר