2. פגיעה בחירויות

במרוצת השנים הועלו הצעות חוק אחדות מתוך רצון לחזק את העצמאות של הרבנים מול בית המשפט , אך הן לא הגיעו לכדי חקיקה . על כל פנים , נראה שכל עוד הכשרות בישראל ניתנת באופן ממלכתי על ידי גופים ציבוריים יהיו הרבנים כפופים למרותו של בית המשפט . כפי שטען שופט בית המשפט העליון לשעבר אליעזר ריבלין : " אלמלא דין המדינה יכול היה כל רב , על פי מיטב הבנתו ומצפונו , ליתן או לסרב לתת הכשר לדבר מזון . ] ... [ משנפרצה ההפרדה בין דת לדין — משיב חוק המדינה על השאלות מהי תעודת הכשר , אימתי תינתן ואימתי תסורב " . ב . פגיעה בחופש העיסוק של קבוצות ליברליות לכאורה אפשר לטעון כי המצב השורר היום מביא לפגיעה גם בחופש הדת של קבוצות דתיות בעלות מדיניות כשרות מקלה או מקבילה למדיניות של הממסד הדתי , כדוגמת התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית וקבוצות אורתודוקסיות ליברליות , שכן נאסר עליהן להעניק תעודת כשרות לבית עסק בלי שקיבל קודם לכן תעודת כשרות של הרבנות הראשית . ואולם למעשה הפגיעה בחופש הדת כאן חלקית ביותר . במצב החוקי היום קבוצות אלו יכולות להעניק תעודת כשרות נוספת על התעודה מטעם הרבנות , וכך אכן נוהגת מרבית האוכל...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר