כאמור , על פי החלטת ממשלה מס ' , 1933 הקביעה אם יש סיכון לזיהוי חוזר תתקבל בנפרד בכל משרד ומשרד , על ידי מומחה מהתחום הטכנולוגי בליווי ייעוץ משפטי וייעוץ אבטחת מידע . לדעתנו , נוהל זה מעורר כמה חששות . ראשית , הטלת האחריות לבחינת הסיכון לזיהוי חוזר על המשרד הממשלתי עצמו משמעה פיזור המומחיות בין משרדי הממשלה , ולכן היא עלולה לגרום פערי מומחיות . שנית , מדובר בנטל כספי נוסף — לגיוס המומחים הנדרשים , להקצאת כוח אדם ולזמן לבחינת הסיכון . נטל כספי נוסף זה עלול להרתיע משרדי ממשלה מלבחון לעומק כל מאגר שברשותם , בעיקר כשנתונה בידיהם דרך מילוט בדמות הבקשה ועל זכותו להתנגד למסירת המידע ותודיע על כך למבקש ; קיבל אדם הודעה כאמור , רשאי הוא להודיע לרשות , בתוך 21 ימים , כי הוא מתנגד לבקשה , בנימוק שאין למסור את המידע , כולו או מקצתו , מכוח הוראות סעיף 9 או הוראות כל דין ; 21 הימים האמורים , לא יבואו במנין המועדים המנויים בסעיף . 7 ( ב ) החליטה הרשות הציבורית לדחות את התנגדותו של הצד השלישי , תמציא לו , בכתב , את החלטתה המנומקת , ותודיע לו על זכותו לעתור נגד החלטתה על פי חוק זה . ( ג ) על אף האמור ב...
אל הספר