זיהוי חוזר צריך להיות מבחן הסבירות . מבחן כזה יתחשב בכך שפרסום יזום נעשה לכלל הציבור ולא למבקש מסוים , שידוע שאפשר להחיל עליו דרישות סודיות ושמדובר בפעולה בלתי – הפיכה . כמו כן , בבחינת הסבירות של זיהוי חוזר בגלל הצלבת המאגר עם נתונים אחרים יש להתייחס לטכנולוגיות העדכניות ביותר בתחום כריית המידע ולסקור גם מאגרים קיימים וגם מאגרים שסביר כי יוקמו בעתיד . כצעד ראשון ליישום ההחלטה בחן הצוות הבין – משרדי כמה מאגרי מידע שאינם כוללים מידע מזהה והתיר לפרסם את מאגרי המידע של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ( עסקי תחבורה מורשים , המראות ונחיתות בזמן אמת , זמן אמת של רכבת ישראל ) , של משרד החינוך ( תקציב משרד החינוך בחתך בית ספרי ) , של המרכז למיפוי ישראל ( מפתח הגושים ) , של משטרת ישראל ( בסיסי נתונים — נתוני פשיעה ) , של משרד הבינוי והשיכון , של משרד האוצר ( מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל ; מלאי תכנון ) ושל משרד הפנים ( תקציב הרשויות המקומיות ) . הצוות הבין – משרדי הציע כי אם וכאשר יוחלט שלא לפרסם מאגר מידע מסוים בפורמט פתוח לכלל הציבור , חובה על המשרד הממשלתי לשקול את הנגשתו באמצעים אחרים , לפי ...
אל הספר