1. המצב החקיקתי הקיים

בקשה על פי חוק חופש המידע , להעביר למגישת הבקשה — חברה פרטית העוסקת בייעוץ לענייני ארנונה — את שמותיהם של המחזיקים בנכסים ברשות , את כתובתם המדויקת או את גודל הנכס שבו הם מחזיקים ואף לא כל מידע על הנחות בארנונה שניתנו להם . הטעם להחלטת בית המשפט היה , ועודנו , שמסירת המידע האמור תהווה פגיעה בפרטיותם של המחזיקים בנכסים הנדונים לפי סעיפים 9 ) 2 ) ו – 6 ) 2 ) לחוק הגנת הפרטיות . עם זאת , חוק חופש המידע מצומצם לנסיבות הספציפיות של מבקש המידע , והוא מאפשר להתנות את מסירת המידע הפוגע בפרטיות בתנאים שיש בכוחם להחליש את עוצמת הפגיעה בפרטיות . כאשר הבקשה למסירת מידע נוגעת למאגר מידע שלם , פרטיותם של אנשים רבים עלולה להיפגע . זו הסיבה שחוק חופש המידע מחייב את מי שהתבקש למסור את המידע לפנות טרם הפרסום אל כל הנפגעים הפוטנציאליים , לברר את עמדתם כלפי פרסום מאגר המידע ולאפשר להם לערער בבית המשפט על ההחלטה לפרסם את המידע על אודותיהם . חוקים נוספים מחייבים רשויות ציבוריות להעניק לציבור את זכות העיון במאגרי המידע שברשותן ( למשל : חוק המקרקעין , התשכ " ט - ; 1969 וחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות , התש...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר