מלבד הסיוע ושיתוף הפעולה שקיבלו יהודי לוב מארגונים כמו הג ' וינט , הוועד היהודי האמריקאי , החברה לסיוע למהגרים עבריים והקהילה היהודית ברומא , ארגון הבריאות היהודי והוועד היהודי לעזרה , וכן מממשלת איטליה , עדיין ניצבה הקהילה בפני שתי בעיות בלתי - פתורות : ראשית , הניסיונות להחזיר לעצמם רכוש ונכסים שהושארו מאחור בלוב ; ושנית , המערכה לקבלת אזרחות איטלקית עבור מי שרצה להישאר באיטליה . ועדת חירום של יהודי לוב ברומא פנתה בנושא זה לממשלת לוב ולשגרירות לוב ברומא , אך ללא הצלחה . ועדת החירום של יהודי לוב - שהתמזגה עם אגודת היהודים הלובים ב 13 - בדצמבר 1970 בראשות רפאלו פלאח ( Raffaello Fellah ) ואנשים נוספים מהקהילה - החליטה ב 21 - באוגוסט 1967 לשלוח עצומה למלך אידריס בטוברוק , ובה ביקשו חבריה רשות לחזור ולהתגורר במדינה ולהמשיך את חייהם ואת פעילותם שם . הם טענו שהיעדרותם היתה זמנית וששלטונות המדינה עודדו את יציאתם כדי להבטיח את שלומם : לכבוד המלך אידריס הראשון , מלך ממלכת לוב , טוברוק כתוצאה מאירועי יוני האחרון נשרפו חנויות רבות השייכות לחברי הקהילה הלובית [ כך ] היהודית על ידי גורמים פליליים ...
אל הספר