שלא כמו בפרעות בשנת , 1945 כאשר לא לוב העצמאית ולא מדינת ישראל היו קיימות , פינוים של אחרוני היהודים מלוב ב 1967 - התרחש בעקבות משבר אזורי ולאומי כאחד . בשנים שלפני 1967 עלה הארגון לשחרור פלסטין ( אש " ף ) וגברה שאיפתו של נאצר לייצא את המהפכה שלו אל המשטרים השמרניים של שכניו הערבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה . ואכן , ב 29 - במאי , 1967 נאם נאצר באסיפה הלאומית של מצרים וקבע כי " הבעיה היום אינה שאלת עקבה או מיצרי טיראן [ ... ] הבעיה היא זכויותיו של העם הפלסטיני , התוקפנות נגד פלסטין ב 1948 - בעזרתן של בריטניה וארצות הברית [ ... ] אנו דורשים את זכויותיו של העם הפלסטיני - במלואן . " יום לפני כן ערך נאצר מסיבת עיתונאים ובה הכריז ש "אם יגיעו הדברים לכלל עימות כולל במזרח התיכון , אנחנו מוכנים לעימות הזה " . המסרים האלה של נאצר שודרו על ידי " קול ערב " , תחנת רדיו פופולרית בלוב , במיוחד בקרב הדור הצעיר . המלך אידריס ומשטרו היו נתונים באותה עת תחת ביקורת חריפה מצד העם הלובי בכל הנוגע לשחיתות , להעדפת קרובים ולאהדה למערב , ובמיוחד להזנחת העניין הערבי והבעיה הפלסטינית בפרט . " מהפכנים צעירים החל...
אל הספר