במרוצת הדורות התאפיינו היחסים בין יהודים לבין ערבים בטריפוליטניה בשיתוף פעולה ולעתים אפילו ביחסי ידידות : עבור רבים מן היהודים במושבה היתה ערבית שפת האם שלהם . הם חבשו את ה " פז " [ תרבוש ] ולבשו את ה " ברקאן " [ גלימה ] , כפי שעשו שכניהם , וגרו באותם מבנים עלובים . מלבד מיעוט של יהודים אירופים שגרו בעיר טריפולי , היהודים והערבים נבדלו רק בעובדה שהנשים היהודיות לא לבשו רעלה . יהודים וערבים שיתפו פעולה במוסדות כמו בתי משפט והמשטרה , שלראשונה הורשו היהודים לשרת בה . לאחר המלחמה היו יהודים שהביעו סולידריות עם קבוצות פוליטיות ערביות ותמכו בשוויון זכויות , בממשל עצמי , בחירות ובדמוקרטיה ; ביניהם גם זכינו חביב ( , ( Zachino Habib נשיא הקהילה בטריפולי . היחסים הטובים יחסית בין ערבים ליהודים עם ראשית הכיבוש הבריטי בינואר 1943 הידרדרו עד סוף , 1944 מכמה סיבות : הרעת המצב הכלכלי ; ספסרות מצד כמה יהודים שגרמה לאינפלציה ובכך החמירה את העוני ; שובם של לאומנים לובים ממצרים ; ועצבנות גוברת בקרב הלובים בנושא העצמאות . בנוסף , המחלוקות סביב שובם של האיטלקים , על פעילות ציונית של הקהילה היהודית ועל יחסם...
אל הספר