המקרה הראשון עסק בבקשה של שוטרים מאזרח לרוקן את כיסיו ובתוך כך נמצא סכין בין חפציו . עקב כך הוגש נגדו כתב אישום על אחזקת סכין שלא כדין . האזרח זוכה בנימוק שהחיפוש לא היה חוקי , ולכן הסכין אינו יכול להוות ראיה קבילה . המדינה ערערה על פסק הדין . הערעור התקבל והאזרח הורשע בטענה שהחיפוש בוצע באופן חוקי מפני שלא נעשה בכוח . במקרה השני הורשע אזרח באחזקת סם שנמצא בחיפוש בחדר שבו התגורר בבית אמו , לאחר שהאם התבקשה והסכימה לחיפוש . ערעורו של האזרח האמור נדחה ונבחנה השאלה אם אמו הייתה רשאית לוותר בשם בנה על זכותו לפרטיות . במקרה השלישי הורשע אזרח בגין אחזקת סמים שלא לצריכה אישית . הסמים נתפסו בחיפוש בביתו ללא צו חיפוש אך בהסכמת אשתו ועל בסיס מידע מודיעיני . ערעורו על הרשעתו נדחה . בית המשפט העליון קבע כי סמכויות החיפוש לשוטרים היא בעלת שתי מטרות מקבילות . מחד גיסא , נועד החיפוש לאפשר למשטרה למלא כראוי את תפקידיה השונים באכיפת החוק ובתפיסת עבריינים , ובכך לקדם את ההגנה על הביטחון האישי והסדר הציבורי במדינה . מאידך גיסא , סמכויות החיפוש נועדו גם לתחום את סמכויות המשטרה שהפעלתן כרוכה מעצם טיבה בפגי...
אל הספר