כערבייה מישראל אני לא מרגישה שייכות לפלסטינים שחיים מעבר לקו הירוק , כי העבר שלי שונה משלהם , אבל אני מאוד מזדהה איתם . קודם כול כי הופרדנו . בקורס לגרמנית [ שכולל מטבע הדברים מהגרים מלאומים שונים ] כל פעם ששאלו אותי מאיפה אני באה , היה סיפור . כשהייתי אומרת שאני מישראל , אז ישר שאלו אם אני יהודייה . ואז הייתי צריכה להסביר שאני פלסטינית ושיש לי פיצול זהויות . מ " ז הבחין בין זהותו הפלסטינית ובין היותו חלק מהתרבות הישראלית : אם תבוא לנצרת , תראה שאנחנו חיים בלי קשר לנצרת עילית . אם אני צריך רופא , אני הולך לרופא ערבי . אין לנו משהו משותף , זו הבעיה שלנו . בגביע העולם הייתי בעד אלג ' יריה . אם ישראל היתה משחקת מול גרמניה , לא הייתי תומך בזו ולא בזו . אבל ישראל מול צרפת , אני בעד צרפת . אני ערבי " ישראלי " כי ככה קוראים לזה , לא כי אני מזדהה עם זה . אני לא יכול להגיד שאני לא פלסטיני , בתוכי אני חש פלסטיני . אבל התרבות שלי היא תרבות ישראלית . כשאתה מנסה להתקשר לגרמני זה לא כמו שאתה מתקשר לישראלי [ יהודי ] או לערבי . כשאני נמצא עם ישראלי פותחים בקבוק ומתחילים לשתות , שוכחים את הפוליטיקה ונה...
אל הספר