הייתי נער בן שש - עשרה כשראיתי את ר ' שלמה לראשונה שר ומנגן בהתלהבות . היה זה בהפגנה למען יהודי רוסיה שהתקיימה מול בניין האו " ם במנהטן בחול המועד סוכות ב 2 - באוקטובר . 1969 יומיים לאחר מכן , בשבת שהיתה גם שמיני עצרת , הגעתי ל " קהילת יעקב " , הידוע יותר כ " בית כנסת קרליבך " , כדי לפגוש אותו שוב . ביומני רשמתי את התפעלותי מהריקודים ומהאקסטזה שהוסיפו חיות מיוחדת לתפילה באופן שלא ראיתי מימי . בשבת שלאחריה חזרתי שוב לבית הכנסת קרליבך . ליומני האישי סיפרתי עד כמה מפתיעים הם החידושים במניין קרליבך בהשוואה לתפילות היבשות בבתי הכנסת האחרים . ובכל זאת , לא הפכתי ל " חסיד קרליבך " . בית הכנסת קרליבך היה במרחק הליכה של שלוש דקות מביתי , אבל העדפתי להתפלל בבתי הכנסת היותר קונבנציונליים ומדי פעם כשהזדמנתי לשם התבוננתי כצופה מהצד על ההיפים הצעירים הקופצים ושרים לצד המתפללים הוותיקים . באותה תקופה למדתי ב " ישיבה יוניברסיטי " . חברי ואני לא ראינו חשיבות מיוחדת בדמותו של "הרבי המרקד " . לו היו מספרים לנו ש " הרבי של ההיפים " עתיד לחולל טרנספורמציה בעולם היהודי , לא היינו מאמינים . מוזיקולוגים כינו ...
אל הספר