בשער השני ראינו שסוגיית התנאים רלוונטית באופן חלקי בלבד להתעוררותה של חרטה . בחלק זה ברצוני לעשות צעד נוסף ולטעון שיותר מששאלת התנאים רלוונטית לחרטה , היא מעידה על משאלות לבנו הגלויות והסמויות . עצם ההנחה ( או התקווה ) שסוגיית התנאים היא - היא שתכתיב אם אימה וֹ ת תתחרטנה או לא מונעת מאיתנו את האפשרות לפרום את הקשר הטבעי לכאורה שבין היות אשה לרצון אינהרנטי באימה וּ ת . סטפני בראון ועמיתותיה טענו שמסכת האימה וּ ת - אותו מעטה שמסווה קשיים שונים שאימה וֹ ת חוות - משרישה את האמונה שדבר - מה אינו בסדר באותן אימה וֹ ת , במקום לבדוק מה אינו בסדר בנסיבות חייהן , בתנאים שבהם מתקיימת אימה וּ תן . ואכן , החל משנות השמונים של המאה העשרים החלו חוקרות רבות לעמוד על התנאים השונים שבהם אימה וֹ ת מקבוצות חברתיות שונות מקיימות את מערכות היחסים שלהן עם ילדיהן והצביעו על השינויים שנדרשים כדי להקל עליהן . כך , חוקרות רבות כתבו על נחיצותה של הכנה מוקדמת של נשים לקראת אימה וּ ת ; על הצורך בחלוקת תפקידים מגוונת יותר של טיפול בילדות ובילדים והוספת אפשרויות אחרות מלבד המבנה הדיאדי של א ֵם - ילד ; על החשיבות של ה...
אל הספר