חוקרות , כותבות ואקטיביסטיות מדיסציפלינות שונות בחנו בעשורים האחרונים , כל אחת בדרכה , את הפוליטיקה החדשה שמייצרות טכנולוגיות פריון ואת מקומן של נשים - גופן , רצונותיהן , יכולתן לשלוט והיותן נשלטות - בנבכיה . דיון זה נע על רצף שבין שתי נקודות מבט . נקודת המבט הראשונה היא שטכנולוגיה מצמצמת את רודנותה של הביולוגיה ואת תלותן של נשים בגברים . היא מקנה לכמה שיותר נשים אפשרות לממש את זכותן להיות אימה וֹ ת ביולוגיות ומרחיבה את טווח האפשרויות של מי שחיות או שמעוניינות לחיות במסגרות משפחתיות חלופיות שפורצות את גבולות המשפחה המסורתית . נקודת המבט השנייה היא ששימושים מסוימים בטכנולוגיה - דוגמת פונדקאות - מובילים למסח וּ ר של פריון , לפגיעה בנשים עניות ולניצולן . כמו כן , טכנולוגיה עלולה לעשות רדוקציה להווייתן של נשים כמסתכמת באיברי רבייה ובתפקיד אימהי בלבד ולהוביל לשעבודן מחדש של נשים , משום שמרגע שנוצרו טכנולוגיות הפריון , האפשרות להשתמש בהן הפכה חובה . כל זאת מתאפשר באקלים ציבורי שבו זהות נשית תקנית היא קודם כול פורייה ויולדת , ועקר וּ ת נשית נחשבת מקור לבושה , פגם , מחלה וכאבטיפוס של סבל בדמיו...
אל הספר