חלק מן הנשים שהשתתפו במחקר אמרו בראיונות שהפכו לאימה וֹ ת אף על פי שלא היו בטוחות ברצונן או שהרגישו בוודאות כי הן אינן רוצות בכך : מיכאלה ( אמא לשניים בגילי העשרה ) : בואי נגיד ש ... לי היתה הגדרה עם עצמי בעיקר , היה לי מין משפט כזה : אימה וּ ת זה לא המקצוע שהייתי בוחרת בו . עד היום אני אומרת את זה . זה לא מקצוע שהייתי בוחרת בו , זה לא מקצוע שמתאים לי . לי לא היה סוג של רגש אימהי או רצון להיכנס להיריון או צורך ששמעתי מסביבי . זה לא בא עם זה . [ ... ] לאורך כל התקופה הזאת לא היה לי צורך ... לא הרגשתי שאני רוצה ילד . זה היה מין תוכנית רחוקה כזאתי . ככל שזה התקרב התחלתי לשאול את עצמי שאלות . ככל שהתבגרתי , ככל שזה באמת התקרב - פתאום התחלתי לשאול את עצמי , " זה משהו שאני עושה כי אני באמת - באמת רוצה או משהו שאני עושה בגלל שזו מין נורמה חברתית כזו ? " או " אני עושה בגלל שעמית [ בן הזוג ] מאוד - מאוד רוצה את זה או שאני מאוד - מאוד רוצה את זה ? " היו התלבטויות מאוד רציניות עם עצמי . יעל ( אמא לאחד עד גיל חמש ) : ש . מה היו השיקולים שלך להולדת ילד ? ת . לגמרי רציונליים . הרחם מעולם לא זעקה אצל...
אל הספר