מחקר זה לא היה מתקיים אלמלא הנשים , הגברים והגופים שתמכו בו ובי . אני מבקשת להודות , ראשית לכול - לאודליה , אורית , אחינעם , אידית , איילת , ברנדה , דבורה , דורין , דנית , דרורה , הדר , זוהרה , יסמין , יעל , כרמל , מיכאלה , מלי , נועה , נעמה , נעמי , עתליה , שארלוט ותרצה - על ששוחחתן איתי ועל האמון שנתתן . במציאות החברתית שבה אנחנו חיות - מפגש שכזה בינינו אינו מובן לי מאליו . המחקר והספר מוקדשים לכן . תודותיי הרבות לפרופ ' חנה הרצוג ולפרופ ' חיים חזן , מנחיי במחקר - על שסמכתם עליי כשבקשב רב וברגישות עמוקה העברתם את המסר : ר וּ צי . לא יכולתי לבקש לעצמי רשת ביטחון וחוכמה אחרת מזו שפרשתם תחתיי כדי ללמוד ולכתוב . תודתי לקרן מלגות הנשיא והרקטור באוניברסיטת תל אביב ; לקרן המלגות על שם פרופ ' יונתן שפירא ז " ל בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ; לקרן המלגות על שם ליבנשטיין ולקרן וולף - על הצבעת האמ וּ ן ועל התמיכה בתהליך הלמידה . תודתי נתונה לד וֹ די בלט , לעדי מורנו ולנועה ונה - על קריאת חלק מטיוטות המחקר במציאות שמסוכסכת עם " זמן פנוי " ; ועל נדיבותכן לשתף אותי בחריפות וב...
אל הספר