שלמה גרודזנסקי ( , ( 1972 ‑ 1904 מן החכמים והאירוניים שבמבקרי הספרות שלנו , דגל בגישה של ad hominem בכל מה שכתב . כלומר , מה שעניין אותו היה האדם שמאחורי המילה הכתובה , בתוך המילה הכתובה ומול המילה הכתובה ; האדם כסופר , כנושא וכקורא . בין התחומים הרבים שהתעניין בהם היתה המיסטיקה , זו הכללית וזו היהודית . וגם הקסם שהילכה עליו המיסטיקה היה קסם אישי , אם מותר לומר כך . קשה לומר מה קסם לו בתופעה עצמה , ומה באישיותו של מר מיסטיקה בכבודו ובעצמו , גרשם שלום , שהיה ידידו ועורר בו סקרנות ללא גבול . בעיקר ניסה להביא את שלום בדברי נועם ועורמה לידי כך שיחשוף את צפונותיו , כלומר את דעותיו שמעבר לידענות היסטורית , דעות הנוגעות במישרין להווה ולעתיד שלנו . על דרכי ההתחמקות של שלום - ובעיקר פניותיו לאשתו שתאמר היא מה הוא חושב - כבר סופר , נדמה לי . כשנשאל , למשל : " אדון שלום , מה אתה חושב על מיסטיקה יהודית בימינו ? " היה משיב : " פניה , מה אני חושב על מיסטיקה יהודית בימינו ? " אני זוכר הזדמנות אחת , שהיתה טראומטית לי עצמי . התלוויתי לגרודזנסקי ולשלום אחרי הרצאתו של שלום בבית הלל בנושא " הרהורים על אפש...
אל הספר