ד. היצירה הספרותית

מן היצירה המילולית הנבואית אל היצירה המילולית הספרותית היצירה המילולית משלימה את החוויה הגילויית השופעת בנשמה ומתרגמת אותה מן השכבות הלא מודעות של הנפש אל שפתה של השכבה המודעת . לצדה של היצירה המילולית אפשר להבחין במלאכת ביטוי אחרת שהייתה מוטלת על הרב קוק וחייבה אותו להתקדם עוד שלב במלאכת התרגום וההגלמה של הרעיונות . התרגום נועד להוציא את החוויה מרשות היחיד אל רשות הרבים . עד כה דיבר " את דברו של האל " ; עתה עליו 55 אגרות , ב , עמ ' רצג . 56 אורות הקודש א , עמ ' . 15 57 הגדרה זו מצויה במאמרו של בן ששון , משנות ההגות , עמ ' . 389 - 384 ראו את הדיון כולו וכן ראו את דבריו על הגות הראי " ה בתור הגות של מסתורין , בעיקר בעמ ' . 384 - 360 58 נזיר אחיו , א , עמ ' רצט . לדבר " למענו של האל " . חובה זו מייסרת ומתסכלת , שכן פער בלתי ניתן לגישור פעור בין העושר הפנימי ובין יכולת הביטוי וההבעה . חובת הביטוי הספרותי השפיעה הרעיונית שב " יצירת הנשמה " נשאה עמה הרגשת ייעוד ואחריות להוצאת הרעיונות מן הכוח אל הפועל . הימנעות מביטוי מביאה לאבדן הרעיונות ועל כן מייסרת : האכזריות על הילדים של הרוח , שהולכים...  אל הספר