קורותיה של חסידות חב " ד לאחר פטירת האדמו " ר האחרון טעונות מחקר עצמאי . ימים יגידו מה הדרך אשר עתידה התנועה להתוות . על כל פנים , אפשר להסיק מסקנות אחדות מתוך בחינת הפולמוס שנידון בפרק זה . תמורה הניגוד בין תקופות הצמיחה וההתגבשות של חב " ד לבין השנים האחרונות בולט . בעוד שהדורות הקודמים שיקעו עצמם בסוגיות מופשטות ועסקו במעמקיה של הקבלה , הדור האחרון שינה כיוון . בירורים נלהבים בשאלות השעה הם השולטים מעתה בכתבי 44 ראה למשל י ' גארב , ' יחידי הסגלות יהיו לעדרים ' : עיונים בקבלת המאה העשרים , ירושלים תשס " ה . 45 ראה ד ' שוורץ , ארץ הממשות והדמיון : מעמדה של ארץ ישראל בהגות הציונית הדתית , תל אביב תשנ " ז . החסידות ולא רק המשקע התאולוגי והסגנון המיתי . לשינוי הכיוון אחראי במידה רבה ר ' מנחם מנדל שניאורסון . אמנם לא הוא החל את מהפכת הפופולריזציה של התכנים הקבליים , אולם הוא קבעה במסמרות . הדרושים הקבליים המופשטים נדחקו לשוליים ; הבעיות הסבוכות של עבודת האלוהים ומשמעותה המיסטית מטרידות את הדעת פחות . מכאן ואילך הבעיות הן תאולוגיות פוליטיות , והכלים היפים לבחינתן הם כלי הסוציולוגיה והאנתרו...
אל הספר