ב. הממד הפוליטי

כשם שאי אפשר להתעלם מהרקע הסביבתי ביחס למתח הבין דתי כך יש להידרש גם להיבטים הפוליטיים של הוויכוח במציאות הארצישראלית . ספרו של ברגר הופיע בשפה העברית בעיצומו של המאבק נגד תכנית ההתנתקות מחבל עזה , שהסתיים בסופו של דבר בעקירת היישובים . תקופה זו חושפת ביתר שאת את המובחנות בין האקלים הפוליטי של מדינת ישראל לבין תדמיתו בתפוצות . מאבק מקרב לבבות כאן ברצוני להעיר הערה נוספת על ההבחנה בין הסביבה הארצישראלית לסביבת התפוצה באמריקה , שהיא הרקע לכתיבת ספרו של ברגר . מדוע לא נסחפה האורתודוקסיה בעולם כולו לוויכוח ? הרי טענותיו של ברגר בהירות וחד משמעיות . אינני סבור שהתעלמות זו היא תוצאה של אדישות , אף לא של היעדר אומץ . ברצוני להתייחס בקצרה למחנה הציונות הדתית , שהוא מרכיב כמותי חשוב באורתודוקסיה . ההתעלמות נזקפת לשני גורמים : ( א ) מעשה . הציונות הדתית הסתמכה מראשיתה על הפרקסיס . קריטריון המעשה הוא הגורם המכונן של התנועה , שתחילתה במרד בסמכות הרבנית של מזרח אירופה . 8 ראה בהערה הקודמת . 9 ' הרבי מלך המשיח ' ( לעיל הערה , ( 1 עמ ' . 77 10 ראה D . Schwartz , ‘ The Revolutionary Consciousness of t...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן