בנייתה של קהילת המודיעין בתקופת מלחמת העצמאות נעשתה בצורה חפוזה ומאולתרת ונועדה לתת מענה דחוף לצרכים שהתעוררו כתוצאה מן הלחימה בצבאות הערביים ומן המאבקים בזירה המדינית של המלחמה . השיקולים היו קצרי טווח והוכתבו על ידי אילוצי משאבים וכוח אדם . בלט הרצון להימנע משבירה גורפת של הכלים הארגוניים הישנים מתקופת " המדינה בדרך" ומהחלפת האישים שצמחו בתוכם . לאחר מלחמת העצמאות הגיעה העת למסד את קהילת המודיעין , להגדיר את תחומי הפעילות , לעצב דפוסים של שיתוף פעולה , לקבוע כללים של מידור וזרימת מידע . צבי לניר , שהרבה לעסוק בתיאוריה מדינית , באסטרטגיה ובעיצוב מדיניות , כתב כי המדינה המודרנית הקימה " קהילת מודיעין " והפקידה בידיה את המונופול על התרעה ועל " הערכת המודיעין " על משמעויות ההתרחשויות האסטרטגיות , החברתיות והמדיניות אצל גורמים חיצוניים , בעיקר יריבים . קהילות המודיעין המודרניות התפתחו בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה מתוך המודיעין הצבאי , שבמהלך המלחמה נדרש להביע דעתו לא רק על שאלות צבאיות גרידא , אלא גם על שאלות מדיניות , חברתיות וכלכליות . התפתחות גופים אלה מן המודיעין הצבאי לקהילות מודיעי...
אל הספר