כבר משנות ה 50 - ראתה ברית המועצות במזרח התיכון אזור חיוני לאינטרסים הביטחוניים שלה , ופעלה להשגת השפעה בדרך של סיוע צבאי . ראייה זו נמשכה גם אחרי מלחמת ששת הימים אך מ 1967 - ואילך השתנתה הגישה הסובייטית : מחד גיסא הרוויחו הרוסים מהסכסוך הערבי - ישראלי , אך מאידך גיסא , הם חששו שסכסוך בלתי - מבוקר יידרדר לעימות שלהם עם ארצות הברית . על כן שאפה ברית המועצות להותיר את הקונפליקט הערבי - ישראלי במזרח התיכון " על אש קטנה " - לא פתור , אך גם לא בתהליך של הסלמה ובוודאי למנוע את הגעתו לנקודת רתיחה . בשנות ה 60 - היו עימותים צבאיים רבים , קרקעיים ואוויריים בין ישראל וסוריה , על רקע התוכנית הסורית להטות את מימי מקורות הירדן , במגמה למנוע מישראל להגשים את תוכניתה להוביל מים מן הכנרת אל שאר אזורי הארץ ( "המוביל הארצי " ) . ב 7 - באפריל - 1967 יום חג הּ של ה " בעת '" , מפלגת השלטון בסוריה - תקף חיל האוויר מוצבים וסוללות תותחים של סוריה בדרום רמת הגולן . מטוסי קרב סוריים הוזנקו לאוויר , התפתח קרב , ושישה מטוסים סוריים הופלו . יותר מאוחר ( בריאיון ל " מעריב " ב 2 - ביוני 1972 ) הודה הרמטכ " ל דאז , י...
אל הספר