ההתרחשויות , אך סבור כי קיימת נטיית יתר לראות בגורם זה את תמצית הסיבות לכישלון המודיעיני . לדעתו סיבת הכישלון היא שאין נורמה תקינה לביצוע הערכת מצב מודיעינית . קיימת אשליה שעם סילוקם של קציני מודיעין מסוימים מתפקידי המפתח נפתרת גם הסיבה לתקלה , וביצועי המערכת המודיעינית בעתיד יהיו טובים יותר . צה " ל ומדינת ישראל , קובע לניר , הופתעו במלחמת יום הכיפורים הפתעה בסיסית המשקפת כישלון בתפיסת מהות המלחמה ברמה הגבוהה ביותר . הוא דוחה את התיאור המקובל של הכישלון כשורה של הפתעות מצביות : כישלון בהתרעה על עיתוי פתיחת המלחמה , כישלון בהתרעה על השימוש בטילי הנ "ט [ נגד טנקים ] ובטק " א [ טילי קרקע - אוויר ] וכדומה . ההלם ביום הכיפורים נגרם , לדעתו , בעיקר כתוצאה מהדימוי העצמי המוטעה של הישראלים את עצמם , את עוצמתם הצבאית החברתית ובמידה מסוימת גם המוסרית . לניר מכנה את האזהרה מפני הפתעה מצבית - " התרעה " ואת האזהרה כנגד ההפתעה הבסיסית - " התראה " . מערכת מודיעין יכולה להשקיע משאבים ומאמצים רבים המכוונים למניעת הפתעה מצבית , אך כל אלה לא יסייעו לה במאומה למניעת הפתעה בסיסית . אל " מ אפרים קם , עוזר ...
אל הספר