מדינת ישראל עסקה מהקמתה בשיקום סוכנים ש " נשרפו " במהלך עיסוקם . היתה חובה מוסרית לחלץ אנשים בסכנה ולהביאם בהקדם למקום מבטחים . כמו בכל העולם של הפעלת מרגלים תפקידו של הארגון להבטיח כי גם בעתיד יתגייסו לטובתו , סוכנים וסייענים . הגלים הגדולים של סוכנים טעוני שיקום היו אחרי הנסיגה מעזה וסיני ב , 1957 - ובהמשך מאות סוכנים ומשתפי פעולה שחולצו מהשטחים אחרי הסכם אוסלו בשנות ה 90 - ומלבנון בשנת . 2000 השיקום היה תמיד באחריות היחידה המפעילה במוסד , בשב " כ או באמ " ן . השיקום כלל תגמול כספי וסיוע להתערות בחברה חדשה . היה קושי כי החברה הערבית בישראל דחתה את המשוקמים , וראתה בהם בוגדים . תהליך השיקום ארוך , כרוך במשברים רבים ואינו מסתיים , תמיד צצות בעיות חדשות לאיש ולמשפחתו . בחיל המודיעין היה נושא שיקום הסוכנים משך שנים באחריות ענף " פרט" במחלקת ארגון . קצינת הסעד החילית , סא " ל מילכה בן - ארי , הצליחה להסדיר בתחילת שנות ה 70 - כי סוכן שנפגע יהיה כדין חייל מגויס ויטופל על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון . סוכנים משוקמים אחדים העדיפו בשנים מאוחרות גם להיחשף לציבור הרחב דרך התקשורת . אחד המפורסמי...
אל הספר