בנות ירושלים המצודדות ביופיין השערוריות הקטנות שלי הוציאו לי מוניטין ועשו לי שם בציבור . הרגשתי את עצמי פתאום בן אדם מבוגר קודם הזמן , אישיות כלשהי , וביהירות לא מעטה הייתי מביט אל סביבותי . להרגשת הבגרות הוסיפו לי גם המכנסיים הארוכים והחלפת החליקה הרוסית בחליפת גבר אשר נשלחה לי ישר מפריז לכבוד חג בר - מצוותי , ועל הכול - הטלית והתפילין שנתנם לי זקני , שנ " ה יונאס . שני האותות האלה , המסמלים אצל יהודים יותר מכול את המעבר מן הילדות אל הבגרות , הגבירו את חני בעיני החלק המתון של היהודים החרדים בירושלים , בפרט מעדת הספרדים . ור ' יחיאל מיכל פינס , שלא היה מן המחמירים אך איש המסורת ונעים הליכות , היללני מאוד על כך . עם זה התחילו תוססים בי , בימים ההם , רגשותי הגבריים , והם התפרצו פעם בפעם וביקשו להם פורקן כלשהו . גם בחלום לילה הטרידוני מראות אהבה . הסתכלותי במין היפה נתחדדה , ופעם נכשלתי כמעט בעבירה על " לא תחמוד " , כישלון שנסתיים בלי שערורייה אלא בנזיפה בלבד . וכך היה מעשה : נערה ערבית כבת ארבע - עשרה , זריפה שמה , מכפר נפתוח 147 אשר במבוא ירושלים , היתה מביאה אל ביתנו יום - יום ירקות ופ...
אל הספר