לה שקולה ד ' מוסיו נסים שבועות מספר לאחר הזעזוע בשכונת מאה שערים ומות כלבי האהוב , אירע מאורע חשוב במשפחתי : נולדה אחותי ימימה בירח השביעי להריונה של אמי . אבי ה " אכזרי " , אשר אמר קודם להחזיקני בבית עד מלאת לי שבע שנים , נתרכך קצת והסכים לתת לי מעט חופש עם התקרבי לגיל חמש . תחילה רצה להכניסני לבית הספר לבנות שאמי היתה מורה בו , אך משסירבה המנהלת להכניס זכר אחד לכיתה שכולה בנות , הסכים נסים בכר להפצרת אבי , לקבלני כיוצא מן הכלל לבית ספרו , שבו היו תלמידים בני שש . ואודה על האמת , שנאתי את הכיתה הזאת , למן הרגע בו דרכה רגלי על ספה . המקום היה צר לי שם לא פחות מאשר בהיותי סגור בבית בלי מרחב ושמש . אם מצד אחד פיגרתי בעניינים שיכולתי ללמדם רק בבית ספר , הרי מצד שני בגרתי קודם הזמן ובמוחי נקלטו דברים רבים מתוך ראייה ושמיעה ומגע תמידי עם אנשים מבוגרים , כגון ענייני מדינות ועמים שידעתים מאבי אשר טיפל כל הימים בעיתונות . מכל הלימודים בבית הספר משכו את לבי כתיבת הארץ , וכבר ידעתי להבדיל בין הצבעים של כל מדינה ומדינה , וכן אהבתי ציור וכיור , שמורם היה גיסו של נסים בכר , רפאל . ועוד שני מורים הי...
אל הספר