ו. קבלת הציבור ומושג הברית

דברים ברורים יותר בדעת הרמב " ן , יש למצוא בחלקה השני של הפסקה שהובאה לעיל , המתארת את מעמד קבלת המצוות בברית ושבועה בערבות מואב ( דברים כט , ט - כח ) , אירוע שאותו ראתה הגמרא כמקור גם לקבלת מצוות העתידות להתחדש ( שבועות לט ע " א ) . 393 הרי לפנינו מקור סמכותם של חכמים לדברי הרמב " ן : מעמד הברית בפרשת נצבים , בה קיבלו ישראל את התורה בברית ושבועה 394 עליהם ועל הדורות הבאים , ובכלל השבועה גם המצוות העתידות להתחדש . 395 וכפי שכתב הרב קלמן כהנא : 391 דברי סופרים , עמ ' צג אות לא . לא ברור לגמרי מה היחס בין מקור מפורש זה ( לדעתו של רא " ו ) , לבין הסברו לפני כן ( אות יח ) , שסמכות חכמים מבוססת על כך שהם מבטאים את רצון ה ' ( וכדלקמן עמ ' . ( 217 392 כדמות ראיה לדבר , שהרי דברי הרמב " ן מזכירים את לשון הרמב " ם בשורש א : " כי כל מה שאמרו חכמים לעשותו וכל מה שהזהירו ממנו כבר צווה משה רבינו בסיני שיצונו לקיימו " . ואמנם אין לשון הרמב " ן זהה ללשון הרמב " ם , אולם אפשר שזו פראפרזה . לבעיית התרגום אשר בו השתמש הרמב " ן ( אם השתמש ) , אין עדיין פתרון שלם . ראה מבואו של ר " ח הלר לספר המצוות , ירו...  אל הספר