הרמב " ם : " כל מה שלא שמעו בסיני בבאור הנה הוא מדברי סופרים" העמדת ההגדרה של המונח " דאורייתא " על נקודת הזמן של מתן תורה בסיני , מבוארת בסופו של השורש השני , בו מסביר הרמב " ם שמדרש ההלכה הוא מדברי סופרים מפני שלא נאמר מסיני בפירוש : לפיכך הראוי בזה שכל מה שלא תמצאהו כתוב בתורה 142 ותמצאהו בתלמוד שלמדוהו באחת משלש עשרה מדות אם בארו הם בעצמם ואמרו שזה גוף תורה או שזה דאורייתא הנה ראוי למנותו , שהמקבלים אמרו שהוא דאורייתא . ואם לא יבארו זה ולא דברו בו הנה הוא דרבנן , שאין שם כתוב יורה עליו ... 143 ואולי תחשוב שאני בורח מלמנותן להיותן בלתי אמתיות והיות הדין היוצא במדה ההיא אמת או בלתי אמת , אין זו הסבה אבל הסבה כי כל מה שיוציא אדם הם ענפים מן השרשים 144 141 עמד על כך בקיצור יקותיאל יעקב נויבואר : " והנה , בניגוד לרמב " ם , שביקש לצמצם ולהגביל את המושג של גלוי שכינה ושל הנסים , הרי לפי הרמב " ן גלוי השכינה אינו תופעה חד פעמית אלא תופעה הנמשכת והולכת . ולכן מה שהעלה עם ה ' באמצעות חז " ל מן המקראות ע " פ הי " ג מדות שנגלו מאת ה ' אינו משפט בני אדם אלא משפט ה ' שנגלה במעמד הר סיני " ( הרמב...
אל הספר