קיומה של מדינת הלאום כביטוי הריבוני לזהות לאומית קולקטיבית שהתקיימה בעבר , הממומשת בהווה ושתתקיים לנצח אינו נתפס עוד כמובן מאליו במפנה האלף . מגמות של גלובליזציה ולוקליזציה מאתגרות את מדינת הלאום המודרנית מכיוונים מנוגדים . מהכיוון הגלובלי , כלכלה עולמית נוגסת במשק של מדינות הלאום . זרימת הון , ניידות כוח אדם ומעבר חופשי של מידע פוגעים באוטונומיה הכלכלית של המדינה ובשליטתה במשק הלאומי . עמותות מקצועיות וארגונים בין - לאומיים , רב - לאומיים ועל - לאומיים מתערבים בדרך ההתנהלות החברתית והפוליטית של מדינת הלאום ומציבים חלופה למדיניותה . סמכויות מרכזיות בתחומי יחסי חוץ וביטחון עוברות מריבונות המדינה לריבונות גלובלית . במקרים קיצוניים אף נמחק מעבר הגבול הפיזי בין המדינות , וכך מתחולל טשטוש של המרחב המדינתי כמרחב של זהות . התפתחויות אלו מגבירות את חשיבות המסגרת הלוקלית – קהילה אתנית , קבוצת ספורט , איגוד מקצועי , קהילת אמונה דתית , קבוצת דוברי שפה , מועדון בילוי ופנאי , קבוצת גיל , התארגנות מגדרית , תנועת נוער ועוד – כמסגרת זהות לצד הזהות הלאומית ולעתים אף כמתחרה וכמנוגדת לה . הערעור על ריבונ...
אל הספר